כולסטרול גבוה: מה שרופא המשפחה אמר לך ומה שהמחקר המעודכן אומר

לפני כמה חודשים הגיעה אליי מטופלת עם תוצאות בשיקות דם. "קיבלתי כולסטרול גבוה," היא אמרה, "הרופא אמר לי להפסיק לאכול ביצים ולהוריד שומן." היא הסתכלה עליי ואמרה: "אז מה אני אוכלת עכשיו?"

זו שאלה שאני שומעת לעיתים קרובות. והכוונה שנשים מקבלות לגבי כולסטרול, לפחות חלקה, מבוססת על ידע שהמדע עצמו עדכן בשנים האחרונות.

כולסטרול: התמונה המלאה

כולסטרול הוא לא מולקולה אחת. כשבדיקת הדם מחזירה "כולסטרול גבוה", מה שרואים בדרך כלל הוא כולסטרול כולל, LDL (ה"רע"), HDL (ה"טוב") וטריגליצרידים. המספר הכולל לבדו אינו מספר סיפור שלם. אישה עם כולסטרול כולל של 220 אבל HDL גבוה ורמות טריגליצרידים תקינות עומדת בפרופיל שונה לחלוטין מאישה עם אותו ו-HDL נמוך. ההבדל בין שני המצבים הוא משמעותי מבחינה קלינית.

מחקר מעקב שפורסם ב-JAMA Internal Medicine (Chiu et al., 2017) בחן נשים בגיל מעבר ומצא שרמות HDL נמוכות, ולא רמות LDL גבוהות, היו המנבא המשמעותי יותר לסיכון קרדיווסקולרי. זו נקודה שחשוב להכיר, לא כדי להתעלם מ-LDL, אלא כדי להבין שהתמונה מורכבת יותר ממספר אחד בבדיקת דם.

הבדיקות שכדאי לבקש מהרופא

כולסטרול כולל (Total Cholesterol) לבדו הוא grl שמספר מעט מאוד. כשמגיעות אליי מטופלות עם "כולסטרול גבוה", אני מסתכלת על הפרטים הקטנים: מה ערכי ה-LDL, וה-HDL, מה רמת הטריגליצרידים ומה ה-non-HDL. פרופיל שומנים מלא הוא נקודת ההתחלה. מעבר לכך, יש בדיקות שרוב הרופאים לא מזמינים באופן שגרתי אבל נותנות תמונה הרבה יותר מלאה על מצב מערכת הלב וכלי הדם: hs-CRP, שהוא מדד לדלקת שקטה בגוף ומנבא סיכון קרדיווסקולרי באופן עצמאי; Lp(a), ליפופרוטאין שרמתו נקבעת גנטית ויכולה להסביר סיכון גבוה גם אצל מי שה-LDL שלה תקין לכאורה; ו-ApoB, שמייצג את מספר חלקיקי הכולסטרול בדם ונחשב כיום למדד מדויק יותר מ-LDL לבדו. בנוסף, HbA1c יכול לגלות לנו שיש עמידות לאינסולין שמשפיעה ישירות על פרופיל השומנים, גם אצל מי שרמת הסוכר בצום שלה "תקינה" בבדיקה שגרתית. אלה לא בדיקות אקזוטיות, הן זמינות בכל מעבדה. לפעמים שאלה אחת לרופא תשנה את כל התמונה.

ביצים, שומן רווי ומה שהמחקר אומר

ההנחיה הישנה "הפסיקי לאכול ביצים" הגיעה מהנחה שכולסטרול תזונתי, הכולסטרול שנמצא במזון, מעלה ישירות את כולסטרול הדם. המחקר העדכני, כולל עמדת האגודה האמריקאית לתזונה (Dietary Guidelines Advisory Committee, 2015), מראה שהקשר הזה חלש בהרבה ממה שחשבו. הגוף מווסת בעצמו את ייצור הכולסטרול, ועבור רוב האנשים, ביצה ואפילו שתיים ביום לא משנה באופן משמעותי את פרופיל השומנים בדם.

מה שכן משפיע הוא צריכה של שומן רווי ושומן טרנס. אלה הגורמים התזונתיים שהמחקר מקשר בעקביות לעלייה ב-LDL. שומן רווי נמצא בעיקר במזון שמקורו מהחי, בבשר מעובד, גבינות שמנות, חמאה ושמן קוקוס. שומן טרנס, שנמצא בחלק ממוצרי אפייה תעשייתיים ומרגרינות, הוא הבעייתי מבין השניים. ביצה היא לא “פצצת שומן רווי”. רוב השומן בה הוא בלתי רווי, והיא גם מספקת חלבון איכותי, ויטמינים ומינרלים., ובמחקרים עדכניים לא נמצא קשר עקבי בין צריכתה המתונה לבין עלייה בסיכון קרדיווסקולרי.

מה שאני רואה אצלי בקליניקה

אחד הדברים שחוזרים שוב ושוב אצלי בקליניקה הוא שנשים שירדו במשקל בצורה מתמשכת ראו שיפור משמעותי בפרופיל השומנים בדם, גם בלי לשנות באופן דרמטי את סוגי האוכל שאכלו. ירידה במשקל משפרת את הרגישות לאינסולין, מורידה רמות טריגליצרידים ובדרך כלל מעלה את רמות ה-HDL. זה לא קסם, זה פיזיולוגיה: עודף משקל, ובמיוחד שומן בטני, הוא גורם עצמאי לשיבוש פרופיל השומנים בדם.

זה לא אומר שאפשר להתעלם מהתזונה. אבל זה כן אומר שהשאלה "מה לאכול לכולסטרול" לא נענית בהנחיה פשוטה של "הוריד שומן" או "אל תאכלי ביצים". השאלה הנכונה יותר היא: איך בונים תוכנית אכילה שמסייעת לירידה מתמשכת במשקל ובמקביל מצמצמת שומן רווי ומגדילה סיבים תזונתיים?

מה כן עוזר לכולסטרול

סיבים תזונתיים. זה אחד הממצאים העקביים ביותר בספרות על כולסטרול. סיבים מסיסים, שנמצאים בשיבולת שועל, קטניות, תפוחים ושעורה, קושרים חומצות מרה במעי ומסייעים לגוף לפנות LDL. לא צריך תוסף, צריך לאכול מספיק ממוצרים אלה על בסיס יומי.

שמן זית. תזונה ים תיכונית מוכיחה שוב ושוב כמרכיב שמשפר פרופיל שומנים. שמן זית כתית מכיל חומצת אולאית, שנמצאת בקשר לעלייה ב-HDL. זה לא אומר לשתות שמן זית ישירות, אבל כן להשתמש בו כשומן הבישול העיקרי.

פעילות גופנית. גם כאן, לא בשביל לשרוף קלוריות, אלא כי פעילות אירובית סדירה, אפילו הליכות ממוצעות של 30 דקות ביום, נמצאת בקשר ישיר לעלייה ב-HDL ולשיפור פרופיל הטריגליצרידים.

המטופלת שסיפרתי עליה? לא הפסקנו את הביצים. הורדנו את כמות הגבינות השמנות ואת הבשר המעובד, הוספנו שיבולת שועל לבוקר ועדשים פעמיים בשבוע. שלושה חודשים אחר כך הבדיקה הראתה ירידה ב-LDL ועלייה ב-HDL. היא לא התפלאה. היא שינתה את הדברים הנכונים.