סיפור ההצלחה של שלי
לפני זמן קצר התחלתי להרגיש שחוסר הבטחון הישן שלי חזר לתקוף ביתר שאת. לא ארחיב בנושא, אבל אני מרגישה לא טוב עם עצמי ועם היכולות שלי, והדבר משפיע גם על אופי הדיאטה. התחלתי להרשות לעצמי לאכול גם דברים אסורים, מה שהוביל להתנפחות קלה חזרה, והנה אני כבר מתחילה לשנוא את עצמי שוב מדי פעם כשאני מביטה במראה (המילה "מכוערת" נזרקה לעברי מתוכה פעם או פעמיים). כבר חשבתי לוותר, כי גם ככה אני לא טובה בכלום, ולא מצליחה בשום דבר שאני מנסה, בין אם זה בעבודה, בחיים או בדיאטה, והתקשרתי לנטע-חן כדי לדבר איתה ולבקש עצה בנוגע להמשך הדרך התזונתית וההתמודדות עם העניין. היא ישר אמרה לי – את לא מוותרת. את באה אלי מחר ונראה מה עושים.
למרות שחששתי מזה בתחילה, לשמחתי, הלכתי אתמול לפגישה איתה שקצת איפסה אותי. היא לא שקלה אותי הפעם, ולא בדקה היקפים, כי ידעה שזה רק יוסיף למצב הרוח המעורער, אלא פשוט דיברה איתי ואפילו נתנה לי לבכות קצת. אחד הדברים שהיא אמרה לי הם – אני מאמינה בך. ופתאום הבנתי עד כמה המשפט הזה חסר לי. התחושה שמאמינים בי, שסומכים עלי שאני יכולה, ולא באיזה משפט סתום ברשת, או מאהובי שברור מאליו שאוהב אותי, אלא ממישהי שלא חייבת לי כלום. פתאום הבנתי כמה חסר לי שמישהו חושב שאני גאונה, ומעולה וכל מה שטוב, בלי עיקומי פרצוף (אלא אם אני אומרת שאני רוצה כפית סוכר בקפה). היא שלחה לי את הסרטון הזה, ואני מתכוונת לצפות בו שוב, בתקווה שהוא יעזור לי.