המון פעמים אני פוגשת במטופלים שבטוחים שהם עושים את הבחירה הבריאה. זה לא סוד שרוב מי שמגיע אלי רוצה לרדת במשקל, הרי אני דיאטנית, מה שמפליא אותי תמיד זה הנקודות שבהם כולנו נופלים.
חברות המזון מוכרות לנו בריאות במסווה של דיאטה. כי אם נהיה כנים עם עצמינו לשניה, אנחנו לא באמת מבדילים בין בריא למרזה ואיך שהוא נצרב לנו במוח שמה שבריא הוא גם רזה. אז זהו, שממש אבל ממש לא!
מה שהדליק לי נורה אדומה, היה דווקא שיחה עם חברה מהממת (תודה נטלי), שהחליטה לעשות את הבחירה הבריאה. דווקא שיחה עם מישהי שבאמת עושה, חוקרת ויודעת בדיוק מה נכנס לה לפה ולגוף, תפסה אותי לא מוכנה.
רוצים לדעת למה?
כי מסתבר שאפילו אני, דיאטנית קלינית עם ניסיון של שנים נופלת למלכודות ה"בריאות". אתמול רגע לפני שהכנתי מתכון לאוזני המן בריאותיות, שמתי לב לעובדה חמקמקה בסופר. כאשר נעמדתי מול מדף הממרחים, היד שלי נשלחה אוטומטית לממרח החרובים. הרי כבר שנים אנחנו שומעים שממרח שוקולד חרובים הרבה יותר בריא ממרח שוקולד רגיל. ופה שאלתי את עצמי לראשונה, האומנם? האם באמת בריא יותר לבחור בממרח החרובים ממרח שוקולד אגוזים לדוגמה?
התשובה הסתתרה כמו תמיד ממש בגו הממרח, תבלת הערכים התזונתיים שכל חברה מחוייבת להצמיד למוצרי המזון שהיא משווקת. בתווית המזון אי-אפשר למכור לנו "לוקשים", שם האמת ניצבת לנו מול הפנים וקצת היגיון בריא יכול לגלות לנו מה יש באמת באוכל שאנחנו בוחרים לרכוש בסופר.
אז מה ההבדל בין שני ממרחי השוקולד שלפניכם?
הרי בלי לחשוב פעמיים, בחירה בריאה תהיה לבטח ממרח החרובים ולא ממרח אגוזי הלוז. ועכשיו עולה השאלה למה באמת ממרח החרובים בריא יותר?
הסתכלו בערכים התזונתיים של הממרחים שמוצגים ממש פה למטה:
**מימין ערכים תזונתיים בממרח חרובים בטעם שוקולד, משמאל הערכים התזונתיים בממרח אגוזי לוז בטעם שוקולד
כמות הקלוריות כמעט זהה, וכן, אל תשלו את עצמיכם, 20 קלוריות ב-100 גרם מוצר זניחים. אז בתור ממרח דיאטטי, כבר אין שום יתרון לממרח החרובים.
אם תסתכלו על כמות החלבונים, תופתעו לגלות שגם שם אין הבדל משמעותי. הרי אף אמא או אבא לא מורח לילד שוקולד בסנדוויץ כדי לספק לו חלבון. ועדיין לא מצאנו שום הבדל הין הממרחים.
ועכשיו לחלק המפתיע. ממרח החרובים מכיל כמות פחמימות (סוכרים) גבוהה מזה שבממרח האגוזים, אך לא הבדל שיגרום לדיאטנית למצמץ.
שימו לב שמבחינת כמות השומנים אין שום הבדל, גם כמות שומן הטראנס בשני המוצרים זהה.
עברנו על הקלוריות, חלבונים, פחמימות ושומנים ועדיין לא נמצא כל הבדל. מופתעים? גם אני!
ההבדל המשמעותי היחיד שהצלחתי למצוא היה כמות הסיבים התזונתיים. פה באמת מצטיין ממרח החרובים עם כמות של 6.6 גרם סיבים לעומת 2.2 דרם בממרח האגוזים.
אז במה לבחור, שוקולד חרובים או ממרח אגוזי לוז מה היא הבחירה הבריאה?
אני הולכת להפיל פה פצצה! תבחרו במה שהכי טעים לכם. זה לא המקום להטיף ולומר שממרחי שוקולד מכל סוג הם לא בריאים, אתם חיים על כדור הארץ כבר מספיק שנים, את זה אתם כבר יודעים. מה שכן, אם אתם בוחרים לאכול משהו לא בריא, עשיר בקלוריות ובפחמימות, תבחרו במה שבאמת עושה לכם את זה. אין טעם להשקיט את המצפון עם אופציות "בריאותיות", זה ברור מאליו שממרח מעובד מכל סוג הוא לא באמת אופציה בריאה.
אז עשיתם בחירה מודעת לאכול משהו שהוא "אסור", תהנו מהבחירה שלכם. זה בסדר לחרוג מתוכנית האכילה שלכם. זה בסדר לאכול משהו רק כי בא, לא תמיד צריך לעשות את הבחירה הנכונה. מה שחשוב זה לדעת להנות מהבחירות שלנו, טובות יותר או פחות.
