לפני כמה ימים חגגנו כולנו את יום העצמאות למדינת ישראל. מה שגרם לי לחשוב על העצמאות שלי ושל המטופלות שלי. הרי ההגדרה של עצמאות שונה עבור כל אחד ואחת. עצמאות יכולה להיות כלכלית, עצמאות במערכת יחסים, עצמאות בעבודה ועוד ועוד.
עלתה בי השאלה, מה היא עצמאות מדיאטה, החופש לאכול מה שרוצים מתי שרוצים. הרי עצמאות שכזו היא חלום! לאכול ולהישאר רזים או, הרבה יותר טוב מזה לאכול ולרדת במשקל במקום להשמין.
אני נתקלת באנשים עם גישה שונה לאכילה ולדיאטה. יש את אלה שפשוט לא מאמינים שיוכלו לרדת במשקל ולהמשיך לאכול ולהנות מהאכילה. אנשים אלו מאמינים בכל ליבם שעלמנת לרדת במשקל הם צריכים לספור כל ביס ופרור, לחשב כל קלוריה ולתזמן את הארוחות בדיוק כמו בצבא.
כולם מגיעים עם רצון ומשאלה אחת לרדת במשקל. וכולם שוכחים שהמשקל שלנו, מושפע מגורמים רבים שאינם קשורים כלל באוכל. אנשים שמצויים בסטרס יום יומי, אנשים שלא ישנים מספיק בלילה ואנשים שבלי לשים לב בכלל מחבלים לעצמם בסיכוי לרדת במשקל ולהישאר רזים.
אני עצובה לגלות שוב ושוב שישנו מכנה משותף לרוב האנשים שאינם מצליחים לרזות . הם פשוט משוכנעים שלא מגיע להם להיות רזים.
יכול להיות שאתם קוראים את המילים האלה וחושבים לעצמכם," נו יופי עלית עלי אני באמת לא מאמין שמגיע לי להיות רזה, הרי אני לא מרעיב את עצמי, ואפילו משתולל עם האוכל. אני לא מספיקה להתאמן וממש, אבל ממש אין לי כוח להיכנס למטבח ולבשל לעצמי ארוחות לכל השבוע." ויכול להיות שאתם לא מבינים בכלל על מה אני מדברת, כי אתם עושים הכל, פשוט הכל כדי לרזות ועדיין לא מצליחם.
השבוע נתקלתי בפסקה בספר על יחסים במשפחה שתפסה את עיני ובעיקר את ליבי. הרי אני יודעת שלאמונות שלנו יש השפעה מכרעת על ההתנהלות היום יומית שלנו. מה שרבים מאיתנו מפספסים, זה שגם לתפיסתנו לגבי הערך העצמי שלנו, יש השפעה גדולה, הרי התפיסה הזו היא חלק ממערכת האמונות שמנהלת את סיכויינו להצליח או להיכשל בכל דבר בחיים.
ואולי תופתעו לגלות, שקריאת הפסקה יכולה לעשות שינוי בתפיסה שלכם, שיביא להוכרה בערככם ויעזור להשיג כל מטרה שתציבו לעצמכם בהמשך.
"אני הנני אני.
בשום מקום בעולם אין אחד שהוא בדיוק כמוני. יש באחדים דברים מסוימים הדומים לשלי, אבל בסיכום אין שום אדם כמוני. לפיכך, כל שנובע מתוכי הוא שלי באמת, שכן אני בעצמי בחרתי זאת.
כל שבי הוא קנייני שלי: גופי – על כל פעולותי; רגשותי – יהיו אשר יהיו: כעס, עונג, תיסכו, אהבה, אכזבה, התלהבות; פי – וכל המילים שהוא פולט: האדיבות, העדינות או הגסות, הנכונות והבלתי נכונות; קולי – כשהוא עז או רך; וכל פעולותי – אלה הנוגעות לי ואלה הנוגעות לאחרים.
יש לי דימיונות משלי, חלומות משלי, תקוות משלי, פחדים משלי.
שלי הם נצחונותי והצלחותי, כל כישלונותי ושגיאותי.
מכיוון שאני כולי שייך לעצמי, יש בכוחי להכיר את עצמי באופן אינטימי. על ידי כל אהייה מסוגל לאהוב את עצמי ולהיות ידיד לי ולכל אשר בי. או-אז אוכל כל כולי לעשות את המיטב למען עצמי.
מכיר אני בכך, כי באופיי ישנם צדדים, שהם חידה בעיני, וגם כאלה שאיני מכיר אום כלל. אולם כל עוד אחיה בידידות ובאהבה עם עצמי, אהיה מסוגל לחתור באומץ ובתקווה לפתרון חידותי ולמצוא דרכים חדשות לגלות עוד ועוד על עצמי.
כפי שאני נראה ונשמע, כל מה שאני אומר ועושה וכל מה שאני חושב ומרגיש ברגע זה – הוא אני. בכול אוטנטי ומייצג במקום שם אני נמצא ברגע נתנון של זמן.
לאחר מכן, משאבחון מחדש איך נראיתי וכיצד נשמעתי, מה אמרתי ומה עשיתי, מה חשבתי ואיך הרגשתי – יתכן שאגלה בי דברים יוצאי דופן. אני מסוגל לנטוש כל מה שהוכח כבלתי הולם אותי ולהותיר לעצמי את מה שהוכח כמתאים לי, ובכוחי להמציא משהו חדש במקום מה שסילקתי.
אני מסוגל לראות, לשמוע, להרגיש ולפעול. לרשותי עומדיםמכשירים המסייעים להתקיים, להתקרב לאחרים, להיות פורה ולהבין את ההגיון והסדר בעולם הדברים והאנשים שמחוצה לי.
אני הנני אני, ואני בסדר גמור"
וירג'יניה סאטיר – המשפחה המודרנית, לחיות יחד.
